בית ספר לשחייה "דולפין"

 

עולם המים ע"י אוב לגאחן.

עולם המים מתאר גישה מודרנית ללימוד ילדים לשחות. בשנת 2000, אוב לגאחן, מורה PE  מהמבורג הגדיר בספר שלו את עולם המים כ- "במים כמו בבית" ע"מ להדגיש את שיטת הלימוד כבסיס ללימוד מודרני.

בניגוד לרוב השיטות בגרמניה שמלמדות בהתחלה את תנועות השחייה המסובכות והמיועדות לילדי כיתה א'. עולם המים מבוסס על לימוד ילדים בגיל הרך, בני 3-4. בשלבים המוקדמים אלה מתעלמים מתנועות שחייה נכונות לטובת היבטים אחרים כגון: בטיחות והרגלי מים בסיסיים.

עולם המים בניגוד ללימוד קונוונציונלי מבוסס על לימוד בלתי נפסק החל משחיית תינוקות ועד שחייה תחרותית וע"י כך ניתן להביא ילדים לשחייה בטוחה הרבה לפני גיל הבית ספר.

הסוגיה המרכזית של עולם המים היא בטיחות. מלמדים את הילדים ציפה על הבטן ועל הגב עם אמצעי עזר כמו: מצופים וחגורת בטיחות. הילדים ידעו להסתדר במים ויהיו בטוחים בעצמם עוד לפני שיגיעו לגיל בית ספר. תהיה להם נקודת מוצא המקדימה את שכבת הגיל בכמה שנים. הם רוכשים בטחון עצמי ומיומנויות חברתיות חשובות. יש להם יכולת להתמודד עם בעיות יום-יומיות בקלות רבה יותר ולא להגיב באלימות.

עולם המים מבטיח למנוע תאונות. שיטה זאת הוכיחה את עצמה כשיטה ללימוד שחיינים בטוחים ובריאים יותר וכמפחיתה מס' תאונות פטאליות במים.

מרכיבים בטיחותיים:

  • היפוך של תגובת הלחץ הטבעית  (השאיפה).

בדקות הראשונות של הלחץ התגובה הטבעית היא אי יכולת לזוז או לנשום. שאיפת האוויר היא תגובה טבעית והכרחית מחוץ למים אבל פטאלית בתוך המים. לכן, כששחיין לא מנוסה שואב את האוויר מתחת למים הוא נכנס ללחץ. זה לא רק כואב אלא גם משאיר תחושת פחד לזמן רב.

כתוצאה מכך, המטרה הראשונה של עולם המים היא להפוך את התגובה טבעית זאת.

בשיעור הילדים צוללים כמה שיותר מתחת למים או מכניסים רק את הפנים ומוצאים את האוויר (עושים בלונים)  ולוקחים את האוויר כשמרימים את הראש. ילדים  מוצאים כמה שיותר בלונים בצלילה, בקפיצה עד שהוצאת אוויר במים נהיית תנועה טבעית.

במשך הקורס שנמשך בערך 7 שבועות 3 פעמים בשבוע ילדים מתרגלים הוצאת אוויר במים כ-1500 פעמים. כמות גדולה של נשיפות במים מבטיחה את ההיפוך של התגובה הטבעית של שאיפה.

  • ציפה על המים בעזרת חגורה.

מלמדים את הילדים לנוח על המים. חייבים ללמד אותם  איך להוציא את עצמם ממצבים מסוכנים. עולם המים מלמדת אותם איך לעשות זאת בקלות רבה ולהביא את עצמם למקום מוגן בכמה שפחות אנרגיה.

  • ציפה על הגב לא פחות חשובה בשחייה.

מלמדים את הילדים לתת מנוחה לראש. מכבן שהראש שלהם גדול/כבד יחסית לגוף שלהם, ציפה על הגב היא אחד השיטות הקלות והחשובות ביותר עבור הילדים עד גיל 5. ראשם של התינוקות וילדים בגיל הרך מהווה 1/4 מכלל הגוף שלהם כאשר אצל מבוגרים היחס הוא רק 1/8. בעמידה היחס לא מהווה בעיה אך כאשר ילדים שוחים ונדרשים להוציא את הראש מעל המים ע"מ לשאוף אוויר הם מתעייפים מהר מאוד. בשלבים מתקדמים יותר כאשר ילדים לומדים תנועות שחיה הם נדרשים לבצע שאיפות בתדירות גבוהה יותר ולרובם שרירי הצוואר והכתפיים מתעייפים מהר מאוד. שיטת ציפה על הגב יכולה לפתור את הבעיה זו.

  • שחייה בחץ נדרשת רק בשלבים ראשונים או למנוחה בין התנועות.

במשך 3 שלבים ילדים לומדים להתקדם במים ע"י תנועות ידיים חזקות כאשר הרגליים יבצעו תנועות אופניים או זחילה. השילוב משונה זה מיוחד וטבעי לילדים בקבוצת גיל זו.

  • שטח הפעילות

 

שחייה משמשת למשמעת עצמי והתחשבות באחרים. ניתן ללמד ילדים מגיל צעיר את חוקים בסיסיים.

Aktualisiert ( Sonntag, den 03. Januar 2010 um 12:39 Uhr )